רותם רוזנטל

ד״ר רותם רוזנטל היא היסטוריונית של צילום, כותבת ואוצרת, החיה ועובדת בלוס אנג'לס, שם היא משמשת כאוצרת ראשית ומנהלת בכירה של תחומי האמנות והתרבות ב-American Jewish University. כתביה ומחקריה על אמנות ישראלית ויהודית עכשווית, ארכיוני צילום ולאומיות התפרסמו במגוון כתבי עת ומגזינים, ביניהם Tablet, Artforum.com, Photographies ו-Philosophy of Photography. ד״ר רוזנטל חברת סגל ומלמדת קורסים על צילום, ארכיונים ותרבות חזותית ב-Brooklyn Institute for Social Research. את עבודת הדוקטורט שלה, הבוחנת ארכיוני צילום ציוניים, השלימה ב-2019 בהנחייתו של פרופ׳ ג׳ון טאג באוניברסיטת בינגהמטון, ניו יורק. בין 2015 ל - 2016 היא שמשה כחוקרת במרכז להיסטוריה יהודית שבניו יורק (Center for Jewish History).

הכיוון מזרח

רותם רוזנטל מתבוננת בעבודתם של האמנים זויה צ׳רקסקי, יבגני פיקס, קטיה גרוקובסקי, וג׳ני יורשנסקי, מעלה שאלות על קיומו של נרטיב סובייטי-יהודי ומציעה התבוננות חדשה בתרבות שעיצבה את חיי היומיום בברית המועצות, את הנרטיב הסובייטי-יהודי ואת אפשרות הקיום של נרטיב כזה.

זה לא אקדח

מדוע עור שחור נתפש במרחב הציבורי בארה"ב כאיום? למה נער תמים בן 17 מוצג בתקשורת האמריקאית כמו בריון? ומדוע כריך, צרור מפתחות, ספר תנ"ך או בקבוק תה מזוהים בטעות ככלי נשק ומובילים לירי כלפי אזרחים תמימים? רותם רוזנטל כותבת על הפרויקט של האמנית קארה לוין "זה לא אקדח" שמגיב לעשרות מקרים של ירי של שוטרים על אזרחים - רובם גברים שחורים - כתוצאה מטעות בזיהוי.

באדום, בשחור

בין ניו יורק למארפה שבטקסס עובר מסלול דמיוני, שלאורכו נודדים ומתגלגלים אנשים, צבעים, רעיונות ומורשות. רותם רוזנטל כותבת על עבודתו של ג'וש ט. פרנקו, "בטלילי, בטלאפאלי: שלושה טקסנים באדום ובשחור".

עדות מומחה: תצלום שנוצר בשטח

בספרו החדש של איל ויצמן, הקורא חובר אל המחבר לריחוף מעל חבלי ארץ נתונים במחלוקת במזרח התיכון, עוקב אחריו כשהוא משרטט היסטוריות, אידאולוגיות, גבולות חלקלקים, טכנולוגיות ונרטיבים שמעורבים בהדרה הרשמית ובעקירה של הבדואים תושבי הנגב. רותם רוזנטל סוקרת את "סף המדבר, קו העימות" ואת שיטות העבודה של ויצמן במחקרו התרבותי-חזותי-פורנזי.  

עבודה בתוך עבודה: על תערוכתו של רוברט אירווין בדיה:ביקון

בתחילת קיץ 2015 חזר רוברט אירווין למוזיאון דיה:ביקון, והקים בו מיצב שיצר בשנת 1998, במקום שאת מבנהו וסביבתו הוא עצמו עיצב בשנת 2003. אולם הגלגול החדש של המיצב "אקסקורסוס" חושף הרבה מעבר להיסטוריית החקירה החזותית ארוכת השנים של האמן