בחלקו מסה לירית ובחלקו ספרות זולה – הוא נרטיב סדרתי מלווה בדימויים ובגיפים, העוסק בהטבעה הבעייתית של מיתולוגיות ובדיות במערב על נוף המדבר. תורן שואב השראה מהתנאים התרבותיים, האקולוגיים והאימפריאליים של דרום-מערב ארצות הברית, ומצליב חוויות אישיות ומשפחתיות עם היסטוריות ארוכות ונרחבות יותר. הנרטיב מדלג בין תקופות זמן וסוגות שונות: ממשלחות של ספרד במאה ה-16 אל האווירה הפרנואידית של שנות ה-70 של המאה הקודמת, וממדע בידיוני אל קומדיות אימה.
"העבודה קופטה איירליינס עברה מסלול דומה מאוד לזה של מושאה – מגרמניה לטורקיה ובחזרה, לאורך נתיב עקלקל של ציפיות תלושות". מאט הנסון כותב על העבודה של חליל אלטינדרה בהקשר של משבר הפליטים ושל השפעת האקלים הפוליטי הדכאני בטורקיה על אמנים ואנשי תרבות.
בעקבות ביקורו במוזיאון אמין אל-ריחאני באל-פריכֶּה (الفريكة) שבלבנון, יצא מאט הנסון למסע בעקבות התרגום העברי לספרו המפורסם של אל-ריחאני, מלכי ערב, שיצא לאור רק שנתיים אחרי המהדורה המקורית, שנכתבה בערבית בשנת 1924. מה היו הסיבות לתרגום הספר לעברית, ומה הייתה השפעתו לאורך השנים?
בפרק הרביעי במסעות הרשז"ם, לאחר שנפלטו הרב ובן לווייתו מבטן הפיל, הם רוחצים וסועדים בחברת חסידי לַאבְיוּבִּי והגביר ששון
בין השנים 1918 ו-1924, המסיונר והאנתרופולוג הגרמני מרטין גוזינדה ערך מסעות בארץ האש ובמערב פטגוניה, הנקודה הדרומית ביותר בצ'ילה ובעולם בכלל. עלמה מיקולינסקי כותבת על התערוכה הנודדת של תצלומיו, שתיעדו את מפגשיו עם העמים הילידיים - הסלקנם, הייגן והקאווסקר.
מישל נסאר בשיחה עם רביע סלפיתי על מסעות, מדיטציה, תעמולה ומות קדושים
