בחלקו מסה לירית ובחלקו ספרות זולה – הוא נרטיב סדרתי מלווה בדימויים ובגיפים, העוסק בהטבעה הבעייתית של מיתולוגיות ובדיות במערב על נוף המדבר. תורן שואב השראה מהתנאים התרבותיים, האקולוגיים והאימפריאליים של דרום-מערב ארצות הברית, ומצליב חוויות אישיות ומשפחתיות עם היסטוריות ארוכות ונרחבות יותר. הנרטיב מדלג בין תקופות זמן וסוגות שונות: ממשלחות של ספרד במאה ה-16 אל האווירה הפרנואידית של שנות ה-70 של המאה הקודמת, וממדע בידיוני אל קומדיות אימה.
אסנת צוקרמן רכטר כותבת על "שהות", הפרויקט המתמשך של נורית ירדן, ומעלה שאלות על פרקטיקות מוזיאליות, על אירוח ועל היכולת לתעד מקום שמבוסס בעת ובעונה אחת על חוויות אישיות ועל עבודת שטח וניסיון לומר משהו בעל תוקף כללי.
בפרויקט המתמשך "הדרך לעין חרוד" יוצאת אפרת גל-נור בעקבות מסעו של רפי, גיבור ספרו של עמוס קינן. בשורה של תערוכות ואירועים היא מעוררת שאלות פוליטיות על גבולות וחופש תנועה, ומפנה מבט רפלקסיבי אל האופן שבו המרחב בנוי באמצעות כתמים - פעולה ששואלת לא רק על מה מסתכלים, אלא איך מסתכלים.
האופי הקיצוני של מודיעין הביטחון בדרום סודן מחייב שהמשתתפים בכתבה זו יישארו עלומי שם. בין שאר הדוגמאות הטרגיות, רצח "הילד האבוד" הדרום-סודני והאזרח הקנדי ריצ'רד לוקייה, וחטיפת העיתונאי קלמנט לוצ'יו לומורנטה הם עדות לסיכון החיים הכרוך בפעילות למען צדק לפליטים בסודן היום.
בפרק השביעי מטפס הרשז"ם לראש הר תבור. בחצות הליל הוא פוגש ציפור מנהמת אשר פותחת בפניו שער חדש במסעו בעקבות המלכה.
בפרק השישי למסע, נוחתים הרשז"ם וחבריו בעיר הנצורה עכוז. הרשז"ם חומק מהקרב ונפלט לרגלי הר תבור.
הדיל אבו ג'והר עוברת בדרכים ובסמטאות של הזיכרון הקרוב, תוך שהיא רומזת למה שמעבר, ומציגה שאלות על המתח בין התמונה והמאורע, ועל החיפוש האנושי אחרי מקום ומשמעותו של המקום
בפרק החמישי עוזבים הרשז"ם, החייל והגביר ששון את הודו ומפליגים בים הסירחון בדרכם לעיר הנצורה עכוֹז
בפרק הרביעי במסעות הרשז"ם, לאחר שנפלטו הרב ובן לווייתו מבטן הפיל, הם רוחצים וסועדים בחברת חסידי לַאבְיוּבִּי והגביר ששון
לאחר שחמק מעדת הפקפקנים אל לוע פיל, פוגש הרב שניאור זלמן מנדלוביץ, במעמקי בטן החיה, ביונה ובחייל משוחרר.
